מה לעשות במקרה של פגיעת עבודה ואיך לקבל פיצוי?

העבודה היא המקום שבו רובנו מבלים את רוב שעות הערות שלנו. מטבע הדברים, בתור מקום שבו אנו מבלים שעות רבות ועסוקים בפעילות, לפעמים קורות גם תאונות או תקלות שמובילות לפגיעת עבודה. למעשה, בישראל מתרחשות מדי שנה מאות תאונות עבודה. למרבה הצער, חלקן קשות ומובילות לפגיעה משמעותית בעובד, כזו שמסבה לו כאבים, צורך בטיפול רפואי, ולפעמים אפילו גורמות לאובדן ימי עבודה או היכולת להתפרנס כליל. 

מה כדאי לעשות במקרה וגם אתם חוויתם פגיעת עבודה? האם מגיעים לכם פיצויים או עזרה כלשהי? ואם כן, איך אפשר לקבל אותה? בשורות הבאות ננסה לענות על כל השאלות האלו ואחרות, כך שבמידה וחוויתם פגיעת עבודה תוכלו לדעת מה לעשות כדי לקבל את המגיע לכם.

חשוב להבין: מהי פגיעת עבודה? 

לפני שנכנס לפרטים הטכניים (כמו איך להגיש בקשה לפיצוי), חשוב תחילה להבין מהי פגיעת עבודה. הגדרה רשמית לפגיעת עבודה אפשר למצוא באתר ביטוח לאומי. בשורות הבאות ננסה קצת לפשט את ההגדרה, כדי שתהיה מובנת ככל הניתן. 

נבין תחילה את אופי הפגיעה שניתן להגדיר כפגיעת עבודה. אפשר להגדיר פגיעת עבודה בתור פגיעה גופנית כלשהי אשר התרחשה במסגרת העבודה, או בהקשר אליה. למה הכוונה? בתור התחלה, פגיעת עבודה יכולה להיות נפילה, חבלה, שבירת עצם, נקע, פריקה, חתך, כוויה, או כל סוג של פגיעה - כל עוד היא נעשתה בסביבת העבודה. בנוסף, פגיעת עבודה יכולה להיות גם מחלה קשה או מחלה כרונית שהתפתחה בהקשר ישיר לעבודה. לדוגמה, אם אדם מסויים עובד במקום עם רעש רב (כמו בית דפוס) ושמיעתו נפגעה, הוא יכול לנסות ולהגיש תביעה לפיצויים על פגיעת עבודה שגרמה לנזק בלתי הפיך לשמיעתו. גם מחלות כמו סרטן יכולות להתפתח לעיתים עקב עבודה בסביבה מסוכנת (לדוגמה מפעל עם חומרים כימיים), וגם כאן העובד יכול לנסות ולהגיש תביעה להכרה במחלה כפגיעת עבודה. 

ומה הופך את אחת הפציעות האלו לפגיעות עבודה? כפי שציינו, בתאונת עבודה חייב להיות קשר בין הפציעה לעבודה או סביבתה. בראש ובראשונה, אם האירוע שהוביל לפציעה התקיים בשעות העבודה מדובר בפגיעת עבודה. אבל פגיעת עבודה יכולה להתרחש גם בדרך מהבית לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה הבית. למשל, במידה ועובד כלשהו חווה תאונת דרכים בדרך לעבודה - כעקרון מדובר בפגיעת עבודה. האירוע יכול להיות מוכר בפגיעת עבודה גם אם הוא התרחש במהלך הפסקה במסגרת שעות הפעילות בעבודה, במידה והתרחש אירוע אלימות בעבודה, במידה והיה מעורב באירוע עובד אחר, ועוד. 

כלומר, פגיעת עבודה זו הגדרה יחסית רחבה. כמעט כל סוג של פציעה או חבלה יכול להיחשב כפגיעת עבודה, כל עוד הוא התרחש בשעות הפעילות של העבודה, או היה קשור אליה באופן כלשהו.

איך מגישים תביעת פיצויים עקב פגיעת עבודה? 

במקרים היותר משמעותיים, פגיעת עבודה היא אירוע שעשוי להוביל לאובדן ימי עבודה, טיפולים רפואיים ונפשיים (שבתורם גם מובילים לאובדן ימי עבודה), תקופת התאוששות והחלמה, ועוד. במקרים רבים פגיעת עבודה גם גוררת השפעה רחבה על החיים, כמו נכות, אובדן או פגיעה ביכולת התנועה וחופשיות הגוף, צורך בהתאמת הבית או הרכב לצרכים מיוחדים (כמו התקנת ידיות אחיזה בשירותים או מעלון), ועוד. 

מדינת ישראל מכירה בכך שפגיעות עבודה וההשפעות שלהן התרחשו תחת אחריות המעסיק, ולכן לאורך השנים נחקקו חוקים שמגנים על יכולת ההשתכרות של עובדים שחוו תאונות עבודה ומעניקים להם זכויות והטבות. לדוגמה: סכום פיצוי חד פעמי על אובדן ימי עבודה, קצבאות קבועות, פטור ממס הכנסה לתקופה מסויימת או כל החיים, תג חניה לנכים, ועוד. 

הגוף העיקרי שאחראי על מתן הטבות לעובדים שחוו פגיעות עבודה הוא ביטוח לאומי. במקרים מסוימים הטבות ופיצויים ניתנים על ידי ביטוח פרטי שיש לעובד, או קרן הפנסיה שלו. 

כך או כך, כדי לקבל פיצוי כלשהו על פגיעת עבודה, העובד צריך להתחיל עם מילוי טופס של ביטוח לאומי בשם "תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה (211)" (לינק להורדת הטופס). בטופס זה ניתן למלא את פרטי האירוע ובכך למעשה להתחיל את התהליך שנועד להביא לפיצוי עקב פגיעת עבודה. בנוסף, יש למלא גם "טופס למתן טיפול רפואי לנפגע בעבודה לשכיר (250)". לטפסים האלו יש לצרף אליו מסמכים רלוונטיים נוספים, כמו מכתב מחדר המיון שאליו פנה העובד לאחר האירוע, ובמקרה והפגיעה כללה תאונת דרכים גם דוח משטרה ותעודת ביטוח רכב.

כדי ללמוד עוד על אופן הגשת תביעה עקב פגיעת עבודה, בקרו בעמוד הייעודי לכך באתר ביטוח לאומי.

מה מגיע לעובדים שעברו פגיעת עבודה? 

הגענו לשאלת השאלות - מה סדר הגודל של פיצויים שמגיע לעובד שעבר פגיעת עבודה? כדי לקבל הערכה, חשוב תחילה להבין שלא כל פגיעת עבודה צפויה להניב פיצוי משמעותי. אם למשל עובד קיבל מכה יבשה או פציעה קלה במקום העבודה איך לא הפסיד ימי עבודה או שיכולתו לעבוד נפגעה - זה לא נעים, אבל הוא לא צפוי לקבל פיצוי כלשהו. 

אבל אם פציעת העבודה גררה צורך בטיפול רפואי ואובדן ימי עבודה, העובד צפוי לקבל פיצוי כלשהו. ראשית, עבור יום הפציעה העובד צפוי לקבל תשלום מלא מהמעסיק. אם הפגיעה גררה אובדן של שני ימי עבודה נוספים, הוא צפוי לקבל עליהם תשלום על חשבון ימי מחלה מהמעסיק. במידה והעובד נעדר יותר מ- 12 ימים עקב פגיעת העבודה, ביטוח לאומי יהיה זה אשר ישלם לו את הפיצוי על אובדן ימי העבודה. 

שימו לב, כעקרון דמי הפגיעה מחושבים לפי 75% מגובה ההכנסה של העובד שחווה פגיעת עבודה, בסכום מקסימלי של 1,241.25 ש"ח (נכון לכתיבת שורות אלו). הם ישולמו לתקופה של 13 שבועות לכל היותר. כך שלא מדובר בפיצוי בגובה השכר המלא.

אבל מה אם פגיעת העבודה היתה חמורה יותר, וגררה נכות פיזית, קשיים נפשיים, גררה הוצאות נוספות (לדוגמה על טיפולים או התאמת הבית) ועוד סיבוכים בחיי העובד שנפגע? במקרים כאלו יתכן והעובד שנפגע זכאי לקצבת נכות או הטבות נוספות (כמו פטור ממס הכנסה). כדי להתחיל בתהליך הזה, יש למלא טופס של ביטוח לאומי אשר נקרא "תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה (200)". לאחר הגשת הטופס העובד יזומן להופעה בפני ועדה רפואית בביטוח לאומי, והיא זו שתקבע עד כמה הנכות משמעותית ומהו סדר הגודל של הפיצויים להם זכאי העובד. אתם יכולים לקרוא עוד על התהליך הזה בעמוד הייעודי באתר ביטוח לאומי. 

האם להעזר בעורך דין כדי לקבל פיצויים על נכות עקב פגיעת עבודה? 

כעקרון, ניתן להגיש דרישה לפיצויים על הפסד ימי עבודה עקב תאונת עבודה באופן עצמאי. מדובר בתהליך יחסית פשוט, ובמידה וקיימים אישורים מרופאים או גורמים רלוונטיים נוספים, התביעה צפויה להיות מאושרת. 

אבל מה עם תביעות לנכות עקב פגיעות עבודה חמורות יותר? כעקרון ניתן להגיש גם את התביעות האלו לבד. במצב אידיאלי, העובדים שחוו פציעת עבודה חמורה היו עוקבים אחר ההנחיות באתר ביטוח לאומי, מגישים את הטפסים הנדרשים וחוות דעת מרופא, ומקבלים את כל הפיצויים שמגיעים להם. 

אבל המציאות היא דבר מורכב. ולפעמים הדברים שנראים מובנים מאליהם יותר מורכבים ממה ששיערנו. ולכן, פעמים רבות כאשר אנשים שחוו פציעה או פגיעת עבודה מגישים את הבקשה לפיצויים באופן פרטי, הם נתקלים בסירוב מביטוח לאומי, או מקבלים פיצויים מופחתים מאלו שמגיעים להם. 

ולכן, אנשים שחוו פגיעת עבודה צריכים לשקול להיעזר בעורך דין אשר מתמחה בדיני נזיקין, או אחד שמתמחה במיצוי כויות רפואיות (אלו שני תחומי עיסוק שונים עבור עורכי דין, אם כי לפעמים אותו עורך הדין מספק את שניהם). פעמים רבות העבודה עם עורך דין שמתמחה בפציעות בעבודה או מיצוי זכויות צפוי להניב פיצויים משמעותיים יותר, בין אם בקיצבה, סכום חד פעמי או הטבות שונות כמו פטור ממס הכנסה או תג חניה. 

יתרה מכך, אם בחרתם להיעזר בעורך דין כדי לקבל פיצויים על פגיעה בעבודה, מומלץ לדבר איתו סמוך ככל הניתן לארוע. זאת מאחר והוועדות של ביטוח לאומי וחברות הביטוח הפרטיות נסמכות במידה רבה על חוות הדעת והמכתבים שרושמים הרופאים שמטפלים בכם במיון, או הרופאים המומחים שאיתם מתייעצים בבדיקות הבאות. שיחה קצרה עם עורך דין שמתמחה בפיצויים על פגיעת עבודה סמוך למועד הארוע יכולה לתת לכם תובנות על הדברים שאתם צריכים לבקש מהרופאים לבדוק, ואיזה דברים צריכים להופיע במכתב סיכום הטיפול שהם יכתבו לכם בסיום הביקור. 

ולכן, במידה וחוויתם פגיעת עבודה, שקלו להעזר בעורך דין שעוסק בתחום. מבחינת תשלום עבור השירות, עורכי דין מסוימים מבקשים תשלום קבוע כדי לטפל בתיק, אבל דווקא בתחומי הנזיקין ומיצוי הזכויות הרפואיות רוב עורכי הדין נוהגים לבקש אחוזים במידה והם יצליחו להשיג לכם פיצוי. כלומר במידה והתיק לא יצלח ולא תקבלו פיצוי על פגיעת העבודה, לא תצטרכו לשלם לעורך הדין. אגב האחוזים שעורכי דין יכולים לבקש על טיפול במקרה של פגיעת עבודה קבועים בחוק, כך שאינכם לוקחים סיכון כספי בשכירת אחד.

העיקר הבריאות: שמרו על עצמכם בעבודה

פגיעת עבודה היא מסוג הדברים שלמרבה הצער יכולים לקרות לכל אחת ואחד. במידה ואכן נפצעתם או נפגעתם בעבודה, חשוב לדעת שמגיעות לכם זכויות, ויש לכם איך לדרוש אותן - בין אם בעצמכם או בעזרת עורך דין. 

לאחר שתגישו את התביעה, יהיה עליכם להתאזר בסבלנות. הדיון במקרה שלכם בביטוח לאומי או חברת הביטוח צפוי לקחת מספר חודשים, לפעמים אפילו שנה או יותר. חשוב בזמן הזה לטפל בעצמכם, להתאושש ולשמור על אופטימיות. 

בנוסף, בסופו של יום, הדבר הכי חשוב בחיינו הוא הבריאות. כך שאפילו אם צפוי להגיע לכם פיצוי על פגיעת עבודה, כדי ללמוד לקחים ולנסות להבין כיצד תוכלו לשמור על עצמכם טוב יותר ולהמנע מפגיעת עבודה נוספת בעתיד.

לתשומת לבכם, המידע שבכתבה זו נכתב בהתאם למיטב ידיעתנו, אולם הוא אינו מהווה המלצה לפעולה, ועשוי להשתנות בהתאם לחוקי רשויות המס או המדינה. כדי להיות בטוחים שאתם מבצעים תיאום מס או ממלאים טופס 101 באופן תקין, התייעצו עם הנהלת החשבונות של המעסיק, נציגי שירות של מס הכנסה, או רואה חשבון מטעמכם.